ביאור:אסתר ה י
אסתר ה י: "וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה י.
וַיִּתְאַפַּק הָמָן
[עריכה]וַיִּתְאַפַּק
[עריכה]כל הדרך עד ביתו המן התאפק מלחשוף את חרפתו, כעסו, שנאתו, קנוניתו להרוג את עם-מרדכי וחוסר האונים שלו לפגוע במרדכי כבר מאז עליתו בדרגה (ביאור:אסתר ג ו). התאפקות זו מנעה מהציבור לנחש את רוגזו של המן ((אסתר ג ו): "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו") ומה היא מטרת העץ אשר בנה המן בביתו (ביאור:אסתר ה יד) כדברי חרבונה (אסתר ז ט).
וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא
[עריכה]המן שלח שליחים קרא לאהביו ואשתו לבוא. זרש שהיתה מכובדת בביתה לא סרבה לבוא כוושתי המלכה. המן סיפר להם בפעם הראשונה את חוצפתו של מרדכי היהודי היושב (ולא קם) בשער העיר עם נכבדי המלך (ביאור:אסתר ה יג). המן נמנע בעבר לספר לאשתו מכיון שבעבר מרדכי נתן לו כבוד בקימה וקידה אבל לא יותר מזה (אסתר ג ב): "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה". מרדכי נתן כבוד הראוי לשר וכעסו של המן היה גורם לאשתו לשאול מדוע המן טוען שכבוד מלכות מגיע לו.
אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ
[עריכה]נהוג בתנ"ך לרשום את החשוב ראשון, "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן" (ביאור:אסתר ה ד), וכאן האישה היא פחות חשובה, אולם היא בהמשך מדברת ראשונה "וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו" (ביאור:אסתר ה יד) ואחריה המן עושה כדבריה, כאילו שהיא ראש יועציו.
מדוע המן הזמין את אשתו?
המן היה בבית הנשים בחדר המלכה, היה כנראה חשוב לו שאשתו תדע ולא תחשוד שהוא מסתיר עובדה זו ממנה בזמן שהוא מספר את זה לכל אוהביו. מהקטע הזה אנו לומדים שהמן היה רגיל להתיעץ עם אשתו ושהיא הרגישה חזקה בביתו.